הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' שרעבי ואח'

פסק דין

תביעה זו עניינה תאונת דרכים שארעה ביום 24/11/2011 בין רכב המבוטח על ידי התובעת, לבין אוטובוס בו נהג הנתבע 1, בבעלות הנתבעת 2 (להלן: "האוטובוס").

יצויין, כי בעניין אותה תאונה תלויה ועומדת תביעה מקבילה בבית משפט השלום בהרצליה, כך שהכרעה בתיק זה מן הסתם תשליך על התיק המקביל.

העידו לפני שני הנהגים. כן הוצגו בפני הגירסאות שמסרו לאחר התאונה.

נהגת התובעת מסרה לחברת הביטוח, בהודעה טלפונית, כדלקמן: "עמדתי ברמזור על מנת לפנות ימינה, הייתי צריכה לפנות לנתיב הימני. לפתע אוטובוס שהיה בתחנת אוטובוס מימין יצא מהתחנה ונכנס לנתיב שלי (האמצעי) פגע ברכבי בצד ימין קדמי וצידו אחורי שמאלי". כן ציינה כי צד ג' אינו מודה.

בעדותה, מסרה נהגת התובעת, כי אכן הייתה בעצירה מלאה ברמזור ועמדה בנתיב שממשיך ישר. נהגת התובעת לא זכרה אם עמדה ראשונה ברמזור. האוטובוס, לדבריה, הגיע מאחוריה בצד ימין עבר לנתיב שלה ושפשף את הרכב שלה. נהגת התובעת טענה, כי רק הנתיב שלה ממשיך ישר ולפיכך האוטובוס היה צריך להיכנס לנתיב ומשלא היה לו במקום הוא נכנס לפניה, בדיוק כאשר התחלף הרמזור ופגע בה.

בחקירה נגדית, השיבה העדה שהיא לא מכירה את המקום. כאשר עומתה עם ההודעה שמסרה לחברת הביטוח, טענה, כי אמנם אותתה ימינה אבל הייתה בנתיב שלה לנסיעה ישר ולא פנתה כי הבינה שאינה יכולה. העדה חזרה ואמרה כי הייתה בעצירה מלאה.

נהג האוטובוס העיד, כי נתיב נסיעתו בנוי כך שיש מפרץ לתחנות אוטובוסים ונתיב לתחבורה ציבורית המופרד על ידי אי תנועה, לאחר שסיים לקלוט נוסעים, הוא המשיך ישר באותו נתיב כאשר בשלב מסויים אי התנועה נפסק וכלי רכב פרטיים המבקשים לפנות ימינה צריכים להשתלב בנתיב. הנהג הדגיש, כי אינו אמור לפנות שמאלה או ימינה שכן יכול להמשיך ישר מאותו נתיב. לדבריו, התחלף הרמזור הוא היה כל הזמן בתנועה ישר, ותוך כדי שהתקדם ראה במראות את נהגת התובעת מתקדמת ימינה, הוא צפצף והיא פגעה בו מאחור.

לאחר ששמעתי את שני הנהגים ובחנתי את גרסתם, באתי לידי מסקנה, כי אין בידי להעדיף את מי מן הגרסאות על זו.

בגרסת נהגת התובעת נפלו תמיהות ועל פניו, קשה לישב את גירסתה עם מתווה הדרך. מקובלת עלי עדות נהג האוטובוס, המכיר את המקום היטב, כי מתווה הדרך הוא כזה שישנו מפרץ לאוטובוסים המופרד על ידי אי תנועה, לאחר מכן מסתיים אי התנועה ונתיב הנסיעה הופך לנתיב נסיעה ישר לאוטובוסים ופניה ימינה לכלי הרכב שמבקשים לפנות. לשם כך, על כלי הרכב המבקשים לפנות ימינה להשתלב ימינה בסמוך לאחר אי התנועה ובהתאם לסימונים בכביש. מאידך, נהג האוטובוס אינו צריך לשנות את מתווה נסיעתו והוא יכול להמשיך ישר באותו נתיב. לפיכך, אין לכאורה סיבה שנהג האוטובוס יסטה לעבר רכב התובעת.

יתירה מזו, נהגת התובעת טענה, כי הייתה בעצירה מלאה ברמזור, אך לא הייתה מסוגלת לזכור אם הייתה ראשונה ברמזור אם לאו, הפגיעה באוטובוס הייתה בחלקו האחורי, הווה אומר, כדי שנהג האוטובוס יכנס לפני רכב התובעת, כמעט בכל אורך האוטובוס, היה צריך מרווח של כ- 10 מטר בין רכב התובעת לבין כלי הרכב לפניו או לחלופין רכב התובעת היה צריך להיות ראשון ברמזור ונהג האוטובוס היה אמור לעקוף אותה מימין. התרחשות כזו, של פתיחת פער של כ- 10 מטר בין רכב התובעת לרכב שלפניו, אינה מתיישבת עם ההיגיון ואם הייתה התרחשות כזו, הייתה התובעת אמורה לזכור ולמסור את הדבר לחברת הביטוח. יצוין, כי התובעת טענה בעדותה שסברה שנהג האוטובוס יקח אחריות ולכן לא התמקדה בפרטים, אך כבר בהודעה לחברת הביטוח מסרה, כי נהג האוטובוס לא לוקח אחריות, דהיינו היא יכלה לתאר לעצמה כי הפרטים חשובים. בנסיבות אלה, התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה.

על אף האמור עד כאן ונוכח התביעה המקבילה התלויה ועומדת, אציין, כי התקשיתי גם לקבל כפשוטה את גרסת נהג האוטובוס ולהעדיפה על עדות נהגת התובעת. בהתאם לעדות נהג האוטובוס, נהגת התובעת נסעה פשוטו כמשמעו בסטייה ימינה לתוך האוטובוס, כשהיא מתעלמת מנוכחות האוטובוס במקום ומצפצופי הנהג. את הטענה כי צפצף העלה הנהג לראשונה על דוכן העדים ולא ציין אותה בגרסתו הכתובה.

קשה שלא להתרשם מהודעת נהג האוטובוס לחברת הביטוח (בה הביע דעתו, כי העדה הרכינה ראש והעלה סברה כי מדובר בנהגת חדשה ואף העיר כי התעקשה להזמין משטרה), כמו גם מעדותו והתנהלותו לאחר הארוע (כאשר לא הסכים למסור את כל הפרטים שביקשה הנהגת), כי גישתו כלפי עדת התובעת הייתה מתנשאת ומזלזלת. אכן האוטובוס יכל להמשיך בנתיב נסיעתו, אך יכול שביקש לסטות לנתיב שמשמאלו עקב עומס תנועה.

לפני שני נהגים שכל אחד מהם עומד על גרסתו, גם לאחר שהפכתי והפכתי בעדויות, לא מצאתי, בנסיבות, להעדיף את העדות של האחד על השני, משכך אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.

כל צד ישא בהוצאותיו והתובעת תשא בשכר העדה מטעמה.

ניתן היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: